פסק דין
זוהי תביעה על פי חוק הגנת הצרכן.
על פי האמור בכתב התביעה, ביום 23.6.11 רכש התובע מהנתבעת, חברה העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי חשמל, כיריים חשמליות בעלות של 1,280 ₪, במסגרת העסקה העניקה לו הנתבעת אחריות למשך 12 חודשים. ביום 26.2.12 גילה התובע תקלה בכיריים, הודיע על כך לנתבעת, וביום 27.2.12 נלקחו הכיריים על ידי הנתבעת לבדיקה. ביום 29.2.12 הודיעה הנתבעת לתובע כי, עליו לשאת בעלות התיקון של הכיריים בסך של 500 ₪, התובע הסביר לנתבעת כי יש לו אחריות על המוצר, אך הנתבעת שללה טענה זו והשיבה לתובע את הכיריים לאחר שסירב לשלם עבור התיקון. ביום 1.3.12 פנה התובע אל הנתבעת בשנית, באותה שיחה הובטח לו, לדבריו, כי המוצר יתוקן תוך זמן סביר, אולם מאז נותרו הכיריים בידי הנתבעת ומבלי שקיבל כיריים חלופיים. בחודש 7/12 השיבה הנתבעת לדרישות התובע ודחתה אותן בטענה לפיה, במערכת החשמל של הכיריים נמצאו תיקנים שגרמו לקצר החשמלי.
התובע טוען כי, התנהגות הנתבעת מהווה הפרה של העסקה המזכה אותו בביטול העסקה ו/או בקבלת מוצר חדש, שכן לשיטתו, אין ולא יכולה להיות תופעה של קצר חשמלי בהתאם למאפייניו הטכניים של המוצר, כך שמדובר בפגם במוצר שאינו באחריות התובע.
התובע עותר, אם כן, לביטול העסקה וחיוב הנתבעת בעלות הכיריים, לחילופין, להורות לנתבעת לספק לו מוצר חלופי ותקין. בנוסף עותר התובע לקבלת פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בסך של 5,000 ₪.
הנתבעת הכחישה את האמור בכתב התביעה, על פי גרסתה, האחריות לכיריים שרכש התובע אינה חלה לאור העובדה שבחר להתקין את הכיריים באופן עצמאי בניגוד להוראות המפורשות על גבי אריזת המוצר. לדבריה, פניית התובע מיום 27.2.12 בשל אי תקינות הכיריים, נענתה לפנים משורת הדין, על אף שאחריות למוצר אינה חלה כאמור. לדברי הנתבעת, הכיריים נשלחו לבדיקת מעבדה ובשל תיקנים שנתגלו בתוך מערכת החשמל, עוד בדירתו של התובע, הוסבר לו כי, אף אם הייתה בתוקף האחריות למוצר, אין היא חלה במצבים בהם התקלה חלה בשל מעשיו ורשלנותו. לדברי הנתבעת, ביום 29.2.12 הוחזרו הכיריים לידי התובע ומאז לא נקראו ולא הגיעו אל התובע פעם נוספת.
התקיים בפני דיון ביום 27.11.13 בו נשמעו עדויות הצדדים. התובע העיד בעצמו ובאמצעות בנו, בוריס מילנר. מטעם הנתבעת העיד סגן מנהל השירות, מר דודי סויסה, וכן מנהל תחנת השירות באזור צפון, מר אבי אלפנדרי.
התובע, בעדותו, חזר על טענותיו שבכתב התביעה והוסיף כי, התמונה שצורפה לכתב ההגנה שלכאורה מעידה על קיומה של אזהרה בפתיחת המוצר שלא על ידי טכנאי, אין בה כדי להצביע על כך שכן, ניתן לראות בתמונה שמדובר בכיריים שפועלים על ידי גז בעוד הוא רכש כיריים חשמליים. בעניין זה העיד מר סויסה כי, על כל סוגי הכיריים קיימת מדבקת אזהרה מסוג זה. לדבריו, כיריים חשמליים הינם בעלי מתח גבוה ונדרש להם שקע מיוחד לאור זאת, מחייבת הנתבעת התקנה על ידי טכנאי מוסמך ללא חיוב. יחד עם זאת, העיד נציג הנתבעת כי, מעבר לכך שהתובע התקין את הכיריים באופן עצמאי, הרי שבשל רשלנותו באחזקת המוצר בביתו אין להחיל את האחריות ולתקן את המוצר ללא עלות. מר אלפנדרי הוסיף בעדותו והסביר את החשיבות בהזמנת טכנאי מוסמך להתקנה ראשונית, עוד הוסיף כי, הימצאות התיקנים בתוך מערכת החשמל גורמת ליצירת חימום שלא לצורך.
יצוין כי, מעדות הבן של התובע עולה כי, הכיריים הוחזרו לביתו של התובע.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מעדויותיהם, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות מהטעם שהתובע לא הוכיח את עילת תביעתו כנדרש.
כלל בהליך אזרחי כי, המוציא מחברו עליו הראיה, היינו- התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל דין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת יותר על הדעת מן הגרסה שכנגד.
אין מחלוקת בין הצדדים כי, פתיחת הכיריים והתקנתם נעשתה באופן עצמאי על ידי התובע. אינני מקבל את טענת התובע כפי שעולה מעדותו לפיה, לא ידע מראש שעליו להזמין טכנאי לשם כך. סבורני כי גרסת הנתבעת בעניין זה עדיפה וכי על גבי כל הכיריים ישנה מדבקת אזהרה לפיה, פתיחת המוצר והתקנתו תעשה על ידי טכנאי מוסמך, שאם לא כן, תפוג האחריות.
בנסיבות האמורות, אני מקבל את גרסת הנתבעת וקובע כי, במועד הרלוונטי נשוא התביעה, לכיריים שרכש התובע לא הייתה אחריות ברת תוקף, כך שכל היענות מצד הנתבעת אכן הייתה לפנים משורת הדין.
מבלי להתייחס לשאלת הימצאותם של התיקנים במערכת החשמל של הכיריים, היות והתובע לא הוכיח כי, הנזק שארע בכיריים נגרם בשל פגם בייצור, כאשר מדובר בעניין שבמומחיות ולא צורפה כל חוות דעת מקצועית שתתמוך בטענה זו, אין מנוס מלדחות טענה זו.
על יסוד הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
אני מורה לתובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 250 ש"ח.
הסכום ישולם ע"י התובע לנתבעת בתוך 30 יום ממועד קבלתו העתק פסק-דין זה שאם לא כן הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד יום תשלומו המלא בפועל.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.